נימוקי פסק הדין בתיק עד"י 2408/09

עד"י 2408/09

בית המשפט הצבאי לערעורים                                                                                     עד"י 2408/09

באזור       יהודה       והשומרון                                                                           

בפני השופט: סא"ל צבי לקח

המערערת: התביעה הצבאית (באמצעות ב"כ סרן שלומי שניידר)               

נגד

המשיבה: סעאד עבד אלכרים עומר ארזיקאת, ת"ז 850617366 (באמצעות ב"כ עו"ד אחלאם ש. חדאד)

ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש הצבאי יהודה (בפני כב' השופט רס"ן אמיר דהאן)

בתיק מס' 2470/08 מיום 5.4.09

(הערעור נדחה)

תאריך הישיבה: 30 ביוני 2009, ח' בתמוז התשס"ט.

נימוקי פסק דין

ביום 7 ביולי 2009 דחיתי את ערעור התביעה נגד הכרעת דינו וגזר דינו של בית משפט קמא. להלן נימוקי פסק הדין.

כתב האישום נגד המשיבה ייחס לה שתי עבירות: מגע עם האויב וקשירת קשר לגרימת מוות בכוונה.

על פי העובדות המפורטות בכתב האישום, יצרו שני אחיה של המשיבה, טארק ובראא, קשר באמצעות האינטרנט עם פעיל צבאי של ארגון הג'יהאד איסלמי מעזה ששמו אחמד אבו סעדה. בחודש מרץ 2008 שוחחו הנאשמת ואחיה עם אחמד אבו סעדה באמצעות האינטרנט, והסכימו כי צריכה להיות תגובה לפעילות הצבאית של ישראל ברצועת עזה. המשיבה מסרה לאחיה כי היא מוכנה לבצע פיגוע התאבדות, וטארק העביר את הדברים לאחמד אבו סעדה. מספר ימים לאחר מכן שוב שוחח בראא עם אחמד אבו סעדה. המשיבה פנתה אל בראא וביקשה ממנו שיברר עם אחמד אבו סעדה לגבי הצעתה לבצע פיגוע התאבדות. אחמד אבו סעדה ענה כי הוא מנסה לקדם את העניין אך אינו מצליח בכך.

בית משפט קמא מצא לנכון להרשיע את המשיבה במיוחס לה בפרט האישום הראשון, מגע עם האויב, אולם חלף עבירת קשירת הקשר הורשעה המשיבה בעבירה של שידול להנחת פצצה, שכן נקבע כי קיים ספק בכל הנוגע לגמירות דעתה של המשיבה לממש את פיגוע ההתאבדות. בעקבות זאת נגזר על המשיבה עונש של 15 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס בסך 3,000 ש"ח.

ערעור התביעה כוון נגד הכרעת הדין כמו גם גזר הדין.

הכרעת דינו של בית משפט קמא

בית משפט קמא ניתח את הראיות והעדויות שעמדו בפניו. בית המשפט ביכר את אמרותיה של המשיבה בחקירתה במשטרה והעדיפם על פני עדותה בבית המשפט. לפיכך, נקבע כי המשיבה אכן הייתה מעורבת במגע עם האויב, גם אם מגע זה נעשה באמצעות מתווכים.

בכל הנוגע לעבירת קשירת הקשר, קבע בית המשפט כי מחד גיסא קיימות אינדיקציות לכך שדבריה של המשיבה היו רציניים - למשל בקשתה של המשיבה מאחיה לשאול את אחמד מעזה מה בדבר הצעתה לבצע פיגוע התאבדות. מאידך גיסא נקבע שקיימות אינדיקציות לכך שהדברים לא היו רציניים ולא העידו על גמירות דעת - ניהול השיחות באינטרנט באופן פומבי ובמעמד אנשים אחרים ובהם אבי המשיבה, העדר כל מעשי הכנה וקשר נוספים, גילם הצעיר של המעורבים, ומערכת היחסים בין המשיבה לארוסה.

בסופו של דבר, לאור התרשמותו של בית המשפט מעדויות העדים והמשיבה, הגיע למסקנה כי קיים ספק בדבר כוונתה, ולכן הורה על זיכויה מעבירת הקשר והרשעתה בעבירה חלופית.